כפי שהבעיות הארגוניות מורכבות, כנראה גם הפתרונות מורכבים. בפתרון בעיה ארגונית נדרשת חבירה של היועץ הארגוני ויועצים מדיסציפלינות שונות, כמו תעשיה וניהול, כלכלה, פיננסים, סטטיסטיקה, כאשר היועץ הארגוני הדוגל בראייה המערכתית מוביל את התהליך ומשלב את היועצים בהתאם לנדרש.
לדוגמא: יו”ר דירקטוריון ביקש ייעוץ ביחסים שבין מנכ”ל ודירקטוריון בבעיה מסוימת. לאחר דיון ראשוני המלצתי לצרף גם את היועץ הכלכלי של חברת הייעוץ כי הדירקטוריון עוסק גם בהגדרות תקציביות המכוונות את ההנהלה. עבודה משותפת של שני היועצים יכולה לתת ללקוח שירות יותר טוב. המגמה שאנחנו מעודדים כיום הינה התרחבות הייעוץ הארגוני הרב-תחומי הניתן על-ידי גוף ייעוץ אחד. הלקוחות יותר ויותר מודעים לזה שהצרכים שלהם מגוונים, ודי ‘נמאס’ ללקוח להתרוצץ ולחפש יועץ זה או אחר. הוא מעדיף יועץ אחד המרכז לו את כל הצוות ונותן לו את המענה הנדרש.
דוגמא נוספת: אחד התהליכים המרכזיים כיום בארגונים הוא הטמעת מערכות מחשוב מתקדמות, לאחר שבית התוכנה מסיים את תהליך ההדרכה על התוכנה. להצלחת ההטמעה נדרש ביתר שאת צוות אחד רב תחומי, כדי למנוע מהלקוח את הצורך “לסנכרן” בין מומחים שונים. היועץ הארגוני עוסק בהיבטים הפוליטיים והאנושיים הנובעים מעצם השינוי (כמו התנגדויות בשל שינויים בסטטוס של אנשים), מהנדס ארגון ושיטות אמור לשנות את תהליכי העבודה, מומחה למערכות מידע עורך התאמות בתוכנה לצרכים הייחודיים של הארגון, ומומחה לפיתוח הדרכה המפתח כלי עזר ללימוד. צוות רב תחומי אחד עשוי ביתר קלות לתת מוצר שירותי, אפקטיבי ושלם. היועץ הארגוני יעמיד לרשות הארגון את שירותיהם של מומחים הנדרשים לטיפול באתגרים. שכירת שירותים של יועצים שונים עלולה לעורר תחרות סמויה על תשומת לבו של הלקוח. צוות קבוע רב תחומי המנוהל ע”י היועץ הארגוני המוביל את התהליך פטור ממלחמות האגו. צוות כזה גם מדבר ב”שפה אחת”, המסייעת בפתרון הבעיה, יותר מאשר יועצים שחברו זה לזה אד הוק.
